לוקחים את הפסיכדלים ברצינות

לוקחים את הפסיכדלים ברצינות

חסמים פוליטיים, רגולטוריים ותעשייתיים מטילים אתגרים על השימוש הרפואי הלגיטימי בפסיכדלים לרפואה פליאטיבית

עריכה: ד"ר אביעד הדר ודור דנן

מחקר פסיכיאטרי בשנות החמישים והשישים הדגים פוטנציאל גבוה לתרופות פסיכדליות בטיפול בדיכאון וסבל הקשורים למחלות סופניות. מחקרים נוספים שפורסמו לאחרונה הוכיחו את הבטיחות ואת היעילות של psilocybin, MDMA, ו ketamine בשימוש מנוהל, מפוקח ותחת פרוטוקלים המבוססים על טיפול פסיכותרפויטי. במאמר סקירה שפורסם השנה ב Journal of Palliative Medicine פרופ' אירה ביוק מה- Institute for Human Caring שבקליפורניה סוקרת את הפוטנציאל התרפויטי של פסיכדלים ברפואה הפליאטיבית.

פסיכותרפיה נתמכת חומרים פסיכדליים כוללת לרוב מפגש אחד או סדרה קצרה של פגישות ולעיתים קרובות מביאה לשיפור משמעותי ומתמשך בקרב אנשים עם דיכאון עמיד לטיפול, חרדה חברתית וחרדה לקראת סוף החיים במצבים רפואיים סופניים. מטפלים פליאטיביים נתקלים לעיתים בחולים עם סבל רגשי, קיומי או רוחני, אשר נמשכים למרות הטיפולים הקיימים האופטימליים. סבל כזה עלול למנוע מאנשים את התחושה ששווה להמשיך לחיות. נתונים מאיזור אורגון בארה"ב מראים כי רוב האנשים אשר רוכשים מרשמים בכוונה תחילה לסיים את חייהם, מונעים על ידי סבל שאיננו סבל פיזי. במאמר הסקירה, המצורף בלינק למטה, מתוארת ההיסטוריה של סוג זה של תרופות והפוטנציאל הטיפולי שלהם. כמו כן מוצגות במאמר זה, אזהרות הקליניות ותופעות לוואי שליליות וצעדים חשובים הקשורים להתנהלות בטוחה של טיפול בפסיכדלים, תוך שימת דגש על סינון זהיר של חולים מועמדים לטיפול, הכנה, הגדרה ופיקוח.

סיכום: למרות בסיס הראיות המתרחב המאשר בטיחות ותועלות, נושאים פוליטיים, רגולטוריים ותעשייתיים מטילים אתגרים על השימוש הרפואי הלגיטימי בפסיכדלים. התוכנית הפדרלית המורחבת בארה"ב של של 'הזכות לנסות' מספקת תנאים למתן גישה לתרופות שטרם זכו לאישור ה- FDA לחולים סופניים. בהתחשב בשכיחות של סבל וההסתכלות על המוות כתופעה רפואית בלבד, הגיע הזמן לבחון מחדש את השימוש הטיפולי הרפואי הלגיטימי בפסיכדלים.

מקור: “Taking Psychedelics Seriously” Journal of palliative medicine vol. 21,4 (2018): 417-421 – קישור למקור

כתיבת תגובה

סגירת תפריט