מחקר ושימוש קליני

כלים וחומרי עזר - לחוקרים

כתב: יונתן דוד- פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית וחוקר בתחום האלקטרו-פיזיולוגיה במרכז הרפואי הרצוג, ירושלים.

השימוש במחקר אמפירי מבוסס ראיות הולך וגובר בעולם בריאות הנפש, הן לשם זיהוי של ליקויים קוגניטיביים, מצוקות, תסמינים ודפוסי אישיות, והן כמדד המסייע להערכת טיפול וכלי טיפול. בנוסף, ההתקדמות בשנים האחרונות בתחום חקר המוח וכלי הדימות עוזר לנו לשפוך אור על המנגנונים הנוירו-פסיכו-ביולוגים המעורבים בהתנהגות האנושית. ישנה חשיבות רבה בשימוש בכלי מחקר קליניים ולא קליניים בחקר חומרים פסיכדליים, זאת בניסיון להבין מנגנוני פעולה של חומרים ולחקור שינויים במצבי תודעה. בד בבד ממצאי המחקרים מפרים ומדריכים את המשך הפיתוח של פרוטוקולים קליניים יעילים לטיפול במגוון רחב של תחלואות נפשיות. להלן יובא מידע רלוונטי בנוגע לכלי מחקר בהם נעשה שימוש במחקרים פסיכדליים. יש לציין כי כלי המחקר נבחנו במחקרים מבוקרים תוך כדי שימוש אחראי בסביביה מיטיבה, דבר בעל השלכה קריטית לחוויה פסיכדלית ולתוצאות התרפויטיות שלה. במידה ואתם אנשי מקצוע המעוניינים להוסיף מידע וכלי מחקר, ניתן ליצור קשר בכתובת המייל: (prati.israel@gmail.com).

שאלונים

השימוש בשאלונים מאפשר לחוקרים לקבל מידע בנוגע לשאלות אבחנתיות שונות, תכונות אישיותיות, הערכת יכולות וחוויות סובייקטיביות. השימוש בשאלונים עוזר גם לחוקרים לסנן ולוודא את התאמת הנבדק למחקר, דבר בעל חשיבות במחקר הפסיכדלי. כמו כן, שימוש בשאלונים יעיל לבחינה כמותית של תחושות סובייקטיביות המקושרות לחוויה הפסיכדלית, למשל-רוחניות, התמוססות אגו ועוצמת חוויה פסיכדלית. בנוסף, שימוש בשאלונים יכול להצביע באופן אמפירי על אפקט טיפולי ושינויים לאורך זמן. להלן רשימת שאלונים רלוונטיים למחקר הפסיכדלי, לצורך הרחבה על השאלונים או על מחקרים שעשה בהם שימוש, ניתן לצור עמנו קשר. במידה ויש ברשותכם שאלון רלוונטי, ניתן לשלוח לכתובת המייל: (prati.israel@gmail.com).

שאלונים להערכת מצבים פסיכדליים ורוחניים

• (MEQ (The Mystical Experience Questionnaire  – הוא שאלון להערכת חוויות מיסטיות לאחר שימוש בחומרים פסיכודליים. השאלון כולל 30 פרטים לדיווח עצמי המודדים 4 משתנים המקושרים לחוויה הפסיכדלית: חוויה מיסטית, מצב רוח חיובי, טרנסנדנטיות בזמן ובמרחב, וחוויה בלתי ניתנת לתיאור (ineffability). השאלון נמצא רגיש, תקף ומהימן למדידת חוויות מיסטיות לאחר שימוש מחקרי בפסילוסיבין. למיטב ידיעתנו, השאלון לא תורגם או תוקף לעברית וניתן לראות גרסה אנגלית שלו במאמר זה. במחקר מבוקר עם כפל סמיות (RCT) שנערך לאחרונה (Palhano-fontes et al., 2018) נמצא כי מתן איאואסקה לחולים הסובלים מדיכאון עמיד (Treatment resistant depression) הוביל לעליה בציון השאלון הכללי ובכול תתי המדדים באופן מובהק, זאת לעומת פלסבו. בנוסף, מחקר תוך נבדקי עם פלסבו וכפל סמיות מצא עליה בכול מדדי השאלון לאחר מתן DMT בתנאים מבוקרים, זאת לעומת פלסבו (Timmermann et al., 2018).

• (PEQ (Persisting Effects Questionnaire הוא שאלון דיווח עצמי למדידת שינויים ארוכי טווח לאחר שימוש בחומרים פסיכדליים. בשאלון ישנם 143 פריטים ועל הנבדק לדרג על סולם ליקרט של 1-5 את תחושותיו. למיטב ידיעתנו השאלון לא תורגם אותוקף בעברית (במידה ואתם מעוניינים בשאלון בשפה האנגלית אנא פנו אלינו במייל). מחקר שפורסם לאחרונה (Schmid & Liechti, 2017) בחן השפעות של מתן LSD בתנאים מבוקרים על מדדים שונים בקרב אוכלוסייה בריאה. תוצאות המחקר (כפי שנמדדו בשאלון זה) מצביעות על שינוי לטובה במדדים של מצב רוח, מחשבות לגבי עצמי/החיים, מחשבות חברתיות (אלטרואיסטיות) ושינויי התנהגות. האפקט נראה גם 12 חודשים לאחר מתן ה-LSD. בנוסף, במחקר זה 10 מתוך 14 המשתתפים דרגו את חווית ה LSD שלהם כאחת מעשר החוויות המשמעותית ביותר בחייהם.

• (NDE (Near-Death Experience scale הוא שאלון מהימן להערכת חוויות סף מוות (מוות קליני). השאלון כולל 16 פריטים המייצגים את הציון הכולל של עוצמת חווית סף המוות, ציון מעל 7 בשאלון נחשב חווית סף מוות. מחקר תוך נבדקי עם פלסבו וכפל סמיות בחן חוויות סף מוות סובייקטיבית לאחר מתן (DMT (Dimethyltryptamine זאת בקרב נבדקים נאיביים לפסיכדליים (Timmermann et al., 2018). תוצאות המחקר הצביעו כי קיימת עליה משמעותיות בתכונות הפנומנולוגיות הקשורות לחוויית סף מוות בעקבות מתן DMT, זאת לעומת פלסבו (ניתן לראות את השאלון כאן ולהרחיב קריאה עליו כאן).

במקום זה ראוי לציין שחוויות של NDE ניתנות לשחזור על ידי קטמין (Jansen et al.,1997) באמצעות חסימה של קולטנים במוח עבור הנוירוטרנסמיטר גלוטמט, קולטני N-Methyl-D-aspartate) NMDA). תנאים נוספים המפעילים שיטפון גלוטמט עלולים גם הם לגרום למבול של חומרים נוירו-פרוקטיביים המחוברים לקולטני NMDA כדי להגן על התאים, מה שמוביל למצב תודעה שונה, כמו זה שנוצר על ידי קטמין. מצבי תודעה אלו משמשים בפסיכותרפיה נתמכת קטמין להתמכרות, ולמצבים קלינים נוספים, כזרז לשינויים קוגניטיביים והתנהגותיים מיטיביים.

• (HRS (Hallucinogen Rating Scale  הוא שאלון לדיווח עצמי אשר פותח במטרה ליצור מדד כמותי לממדים סובייקטיביים של החוויה הפסיכדלית. השאלון כולל 71 פריטים המודדים 6 סקלות, להלן פירוט הסקלות:
1. שינויים בתגובות רגשית (אפקט)
2. שינויים בתפיסה (ויזואלית, אודיטורית וכו)
3. שינויים בקוגניציה (סגנון ותוכן החשיבה)
4. שינויים ברציה (יכולת הנבדק ליצור קשר עם עצמו/הסביבה)
5. שינויים סומטים
6. עוצמת החוויה.
למיטב ידיעתנו השאלון לא תורגם ולא תוקף לעברית (ניתן לראות גרסה אנגלית וספרדית של הפריטים בשאלון כאן – בהמשך יתווסף השאלון עצמו). מחקרים רבים בתחום הפסיכדלי משתמשים בשאלון זה, במחקר רנדומלי עם כפל סמיות ופלסבו נבדקה ההשפעה של מתן סלוויה דיווינריום  (Salvia divinorum) לנבדקים בריאים בתנאים מבוקרים. תוצאות המחקר הצביעו על עליה בכול מדדי השאלון לאחר שימוש בסלוויה דיווינריום, זאת לעומת פלסבו (Addy, 2012). בנוסף, במחקר כפל סמיות עם פלסבו והצלבה אשר כלל גם EEG (קיים פירוט בפרק כלי הדמיה ורישום), נבדקים קיבלו איאואסקה בתנאים מבוקרים. תוצאות המחקר הראו עליה בכול מדדי השאלון, זאת לעומת פלסבו (Riba et al., 2002).

• (5D-ASC (5-Dimensional Altered States of Consciousness Rating Scale הוא שאלון אשר יוצר מדד כמותי להערכת מדדים סובייקטיביים של החוויה הפסיכדלית. השאלון כולל 94 פריטים לסימון עצמי. השאלון בוחן 5 ממדים של שינויים סובייקטיביים במצב התודעה:
1."אוקיינוס חסר גבולות", מדד הבוחן דה-ראליזציה ודה-פרסונליזציה המלווה בשינויים רגשיים.
2."חרדת התמוטטות האגו", מדד הבוחן התפוררות האגו ואובדן שליטה עצמית, הפרעות בחשיבה וחרדה.
3."חזיונות" מדד הבוחן הלוצינציות, פסאודו-הזיות, סינסטזיה, שינויים תפיסתיים ודמיון.
4."שינוים אודיטורים" מדד הבוחן שינויים אקוסטיים ושינויים בחוויית השמיעה
5."הפחתה בערנות", מדד הבוחן נמנום, ערנות מופחתת וליקויים קוגניטיביים המקושרים לנ"ל.
(ניתן להוריד את השאלון כאן).
מחקרים רבים בתחום המחקר הפסיכדלי עשו שימוש בסקאלה זו ובגרסאות שונות שלה. במחקר רנדומלי כפול סמיות עם פלסבו נבדק האפקט של מתן קטמין לנבדקים בראים (Scheidegger et al., 2012). תוצאות המחקר הציגו כי מתן קטמין יצר עליה במדדי השאלון, זאת אל מול פלסבו. בנוסף, מחקר רנדומלי עם כפל סמיות ופלסבו אשר בחן מתן מנה בינונית של פסילוסיבין לחולי סרטן מתקדם המתמודדים עם חרדה, מצא עליה במדדי השאלון, זאת אל מול פלסבו (Mckay, Halberstadt, & Greer, 2011).

The Death Transcendence Scale – פרטים על הכלי יתווספו בהמשך

• (EDI (Ego-Dissolution Inventory – היא סקלה לסימון עצמי בעלת 8 פריטים אשר נוצרה במטרה למדוד "דיסוציאציית אגו" ונמצאה מקושרת לחוויה הפסיכדלית. הסקאלה אינה מתוקפת ומתורגמת לעברית (ניתן לראות את הפריטים באנגלית כאן). מחקר שנערך לאחרונה ובחן השפעת איאואסקה בסטינג טקסי על מדדים שונים, הראה כי מדד הEDI נמצא בקורלציה עם שאלונים המודדים דיכאון, חרדה  ומיינדפולנס (Uthaug et al., 2018)

• שאלון Mindful Attention Awareness Scale) MAAS) הוא שאלון דווח עצמי הכולל 15 פרטים אשר מודדים את תדירות המודעות הקשובה (מינדפולנס) והקשיבות לרגעי הווה. בשאלון זה על הנבדקים לדרג על סולם ליקרט מ 1-6 עד כמה מסכימים עם פריט מסוים, למשל: "אני עושה מטלות באופן אוטומטי מבלי להיות מודע למה שאני עושה" (ניתן לראות את השאלון באנגלית ומאמרים רלוונטיים כאן). במחקר אינטרנטי שעקב במשך שישה שבועות אחרי תפקוד פסיכולוגי של משתמשים במיקרו-מינון של חומרים פסיכודליים, נעשה שימוש בשאלון זה, זאת בנוסף לשאלונים אחרים (Vince & Stevenson, 2019) . תוצאות המחקר מצביעות על כך שלא נמצא הבדל בציוני השאלון בין תקופת קו הבסיס (baseline) לתקופה שלאחר השימוש. המלצת החוקרים היא לפתח את תחום המחקר במיקרו-מינון של חומרים פסיכודליים זאת על רקע המחקר המועט בתחום.

• שאלון Intrinsic Spirituality Scale) ISS) הוא שאלון דווח עצמי המודד פונקציות רוחניות כמניע הראשי של הפרט, הן לאוכלוסיות תאיסטיות והן לאתאיסטיות, הן בתוך המסגרת הדתיות והן מחוצה להן. השאלון כולל שישה פרטי דירוג על סולם מ 0-10 ולא תורגם לעברית, ניתן לצפות בשאלון כאן. במחקר אשר בחן דפוסים של "פסיכונאטים" (משתמשים בחומרים פסיכודליים למטרות גילוי עצמי) בעזרת שאלון אינטרנטי, נעשה שימוש בשאלון זה (Móró et al., 2011). במחקר זה, נעשתה בקרה על סוגי סמים (פסיכודליים או אחרים) ומטרת השימוש (אינטרוספקציה או מטרה אחרת, למשל בילוי), וכך החוקרים יצרו קבוצה של "משתמשי חומרים פסיכדליים למטרות אינטרוספקציה". בהמשך, השוו בין קבוצה זו לבין סוגי משתמשים אחרים, כמו כן גם השוו בינם לבין קבוצת ביקורת (מומלץ להרחיב במאמר על אופן יצירת הקבוצות). תוצאות המחקר מצביעות על קשר חיובי בין מדד הISS למספר החומרים הפסיכודליים שהפרט השתמש בהם, כך שככול שנבדק התנסה ביותר חומרים פסיכודליים ציוונו בשאלון היו גבוהים יותר, קשר זה לא נמצא במדדי המחקר האחרים (למשל סמים שאינם פסיכודליים). בנוסף השאלון נמצא רגיש לתת קבוצת "הפסיכונאוטים" ומשתמשים אלו קיבלו ציון גבוה יותר בשאלון מאשר הקבוצות האחרות

•שאלון The Challenging Experiences Questionnaire)  CEQ) הוא שאלון דיווח עצמי המודד אתגר פסיכולוגי וגופני היכולים לנבוע מחוויה פסיכודלית. השאלון לא תורגם או תוקף לעברית ובמידה ואתם חוקרים המעוניינים בשאלון בשפה האנגלית ניתן לפנות אלינו (ניתן להרחיב על השאלון כאן). השאלון כולל 26 פרטי דירוג על סולם ליקרט של 1-6 אשר יוצרים 7 תתי סולמות המודדים תכונות מאתגרות היכולות לאפיין חוויות פסיכדליות:

  1. פחד
  2. צער
  3. אי נחת גופני
  4. עוצמה חזקה
  5. בדידות
  6. מוות
  7. פרנויה

במחקר שנערך לאחרונה נבחן האפקט של שימוש ב 5-MeO-DMT חומר המופק מצמחים ומקרפדת המדבר הסונורי, דומה ל-DMT מבחינה מולקולרית ומשמש כאנתאוגן בדרום אמריקה. במחקר זה, אשר השתמש בשאלון אינטרנטי אנונימי נבדק שיפור בתסמיני דיכאון וחרדה במשתמשי 5-MeO-DMT  בסטינג חברתי-מובנה עם הדרכה והתאמה של מינון (Davis et al., 2019). בנוסף נבדק האם המצב הסובייקטיבי האקוטי בזמן החוויה (בעזרת שאלון  CEQ ושאלון MEQ30) והמחשבות בנוגע ל 5-MeO-DMT מקושרות לשיפור סימפטומטי במדדי הדיכאון והחרדה. ממצאי המחקר מציעים כי רוב האנשים שדיווחו שהיו מאובחנים עם חרדה או דיכאון דיווחו על הטבה בסימפטומים (~ 80%) לאחר שימוש ב5-MeO DMT, עם זאת חלק מהנבדקים דיווחו על חוסר השפעה (~17%) או על החמרה (~3%) סימפטומטית. שיפור בתסמינים אכן נמצא מקושר לעוצמת החוויה המיסטית-רוחנית האקוטית, עם זאת לא נמצא קשר בין עוצמת האתגר הפסיכולוגי והגופני בזמן החוויה כפי שנמדד ב-CEQ לשיפור תסמיני דיכאון וחרדה.

שאלונים להערכת מצבים פסיכולוגים כללים

• (MARDAS (Montgomery Åsberg Depression Rating Scale הוא שאלון בעל 10 פריטים להערכת דיכאון. השאלון נמצא בשימוש נרחב בפסיכיאטריה וניתן לקבל גרסה עברית של השאלון כאן. במחקר מבוקר עם כפל סמיות (RCT) שנערך לאחרונה (Palhano-fontes et al., 2018)  נמצא כי מתן חד פעמי של איאואסקה לחולים הסובלים מדיכאון עמיד (Treatment resistant depression) הפחית ציונים בשאלון זה באופן מובהק, זאת לעומת פלסבו. ההטבה נראתה כבר ביום הראשון לאחר השימוש ונמשכה לפחות שבוע (מעקב נעשה עד שבוע לאחר הטיפול). גודל האפקט בין הקבוצות לאחר שבוע היה גדול (Cohen’s d =0.98) וניתן להרחיב במאמר.

• שאלון (BDI (Beck Depression Inventory הוא אחד הכלים הנפוצים ביותר למדידת חומרת דיכאון. המדד מבוסס על שאלון רב-ברירתי בן 21 שאלות לדיווח עצמי של הנבדק ונחשב מתוקף ומהימן,ניתן לקבל גרסה עברית של השאלון כאן. במחקר אקראי, מבוקר עם פלסבו וכפל סמיות של רוס ושותפו (Ross et al., 2016) נמצא כי מתן פסילוסיבין (לעומת פלסבו) הציג הטבה במדדי השאלון. תוצאות המחקר מצביעות כי מתן חד פעמי של פסילוסיבין בתוספת פסיכותרפיה לחולי סרטן סופני הסובלים מדיכאון, הפחיתה באופן מובהק ציוני דיכאון בשאלון זה ל- 7 שבועות לפחות. הפחתה סימפטומטית תוך נבדקית נצפתה גם לאחר 6.5 חודשים ממתן הטיפול. 

• (TCI-R (Character Inventory-Revised הוא שאלון למדידת תכונות אישיותיות הכולל 240 פריטים ומבוסס על מודל פסיכו-ביולוגי. הממדים האישיותיים העיקרים הנמדדים בשאלון זה הם: חיפוש אחר חידושים, המענות מנזקים, תלות בתגמול והתמדה. כמו כן גם תכונות של הכוונה עצמית, שיתוף פעולה וטרנסנדנטיות עצמית. למיטב ידיעתנו השאלון לא תוקף בעברית וניתן להשיג את השאלון כאן בתשלום. במחקר שנעשה (Bouso et al., 2015) על משתמשי איאואסקה מנוסים (לעומת נבדקי ביקורת) וכלל בדיקת הדמיה (FMRI) ומבחנים אישיותיים ונוירופסיכולוגים רבים, נמצא הבדל בין הקבוצות במדדי שאלון ה -TCI. הממצאים מצביעים על כך שמשתמשי איאואסקה קיבלו ציונים נמוכים יותר בקווי אישיות של המענות מפגיעה (המאופיין בנטייה להתרחק מסכנות ולהימנע באופן פסיבי מחידושים) שנובעת מתת המדד "דאגה מקדימה" (anticipatory worry). בנוסף משתמשי איאואסקה הציגו ציונים אישיותיים גבוהים יותר במדדי טרנסנדנטיות. 

• (STAI (The State-Trait Anxiety Inventory הוא שאלון מקובל להערכת חרדה מצבית-תכונתית. השאלון מורכב משני חלקים: החלק הראשון בודק את החרדה המצבית של הנבדק ברגע נתון, והחלק השני מיועד להערכת תכונת חרדה כללית. השאלון כולל 20 פריטים לדיווח עצמי ונמצא מתוקף, להלן גרסה עברית של השאלון. במחקר אקראי מבוקר עם כפל סמיות ופלצבו של רוס ושותפו (Ross et al., 2016), נמצא כי מתן פסילוסיבין (לעומת פלסבו) הציג הטבה במדדי השאלון. תוצאות המחקר מצביעות כי  מתן חד פעמי של פסילוסיבין לחולי סרטן סופני הסובלים מדיכאון וחרדה, הפחיתה באופן מובהק ציוני חרדה בשאלונים אלו לפחות ל7 שבועות, זאת לעומת פלצבו אשר לא הראה שינוי בציונים. הפחתה סימפטומטית ומובהקת נצפתה גם לאחר 6.5 חודשים ממתן הטיפול.

• (ASI (Addiction Severity Index הוא ראיון חצי מובנה להערכת שימוש לרעה בחומרים. הראיון כולל 200 שאלות ב-7 תתי סולמות הסוקרים אספקטים רחבים של חיי המרואיין והשימוש שלו בחומרים (ניתן לראות את השאלון כאן כמו כן ניתן לקבל את גרסה אירופאית של הראיון כולל מדריך שימוש וצינון כאן) למיטב ידיעתנו אין גרסה מתורגמת או מתוקפת בשפה העברית. מחקר של צוות חוקרים מברזיל וספרד בחן הרגלי שימוש לרעה בחומרים בקרב משתמשי איאואסקה (בסטינג טקסי) ונבדקי ביקרות (Fábregas et al., 2010). המחקר מצא כי נבדקי איאואסקה מצגים ציונים נמוכים יותר במדדים של התמכרות לאלכוהול ובמדדי סטטוס פסיכיאטרי, ניתן להרחיב במאמר על מדדים נוספים שנמצאו.

• (HADS (Hospital Anxiety and Depression Scale הוא שאלון להערכת תסמיני חרדה ודיכאון. שאלון HADS  הוא שאלון קצר ופשוט למילוי עצמי הכולל 14 פרטים. השאלון נמצא תקף ומהימן באנגלית ונעשה תיקוף בעברית במדגם של חולי לב (ניתן לצפות בשאלון כאן בעמוד 57). במחקר אקראי מבוקר עם כפל סמיות של רוס ושותפו (Ross et al., 2016) נמצא כי מתן פסילוסיבין (לעומת פלסבו) הציג הטבה במדדי השאלון. תוצאות המחקר מצביעות כי מתן חד פעמי של פסילוסיבין בתוספת פסיכותרפיה לחולי סרטן סופני, הפחיתה באופן מובהק ציוני חרדה בשאלון זה ל- 7 שבועות לפחות, זאת לעומת קבוצת הביקורת. הפחתה סימפטומטית ומובהקת נצפתה גם לאחר 6.5 חודשים ממתן הטיפול.

• שאלון (PTGI (Posttraumatic Growth Inventory. מטרת השאלון היא להעריך שינויים חיוביים עליהם מדווח האדם, אשר התרחשו בעקבות חשיפתו לאירוע טראומטי. השאלון כולל 21 היגדים לגבי אורחות חייו ותחושותיו של הנבחן כפי שהוא מדווח שחווה אותן, לאחר שחווה אירוע טראומטי. הנבחן מתבקש לדרג לגבי כל היגד, עד כמה הוא משקף שינוי שחל בחייו (ניתן להשיג את השאלון בעברית כאן, מתוך אוגדן שאלונים לדיווח עצמי הועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית, משרד הבריאות). במחקר רנדומלי עם כפל סמיות שפורסם לאחרונה (Mithoefer et al., 2018) נבחנה השפעת פסיכותרפיה מלווה ב- 2 ססיות טיפוליות של  MDMA לטיפול ב-PTSD כרוני. על פי תוצאות המחקר מתן של MDMA במנות של 95 ו125 מ"ג שיפר באופן מובהק ציונים בשאלון זה, זאת לעומת זמן הבסיס ולעומת קבוצה אשר קיבלה 30 מ"ג (מומלץ להרחיב במאמר בנוגע לסקאלות קליניות נוספות בהם עשו שימוש, למשל CAPS-IV אשר הציג ירידה מובהקת גם שנה לאחר מתן הMDMA)

• CAPS-IV – שאלון להערכה קלינית של חומרת הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), משמש ככלי מחקר פסיכיאטרי ופסיכולוגי שאיננו ספציפי למחקר פסיכדלי. ה- CAPS כולל 30 פריטים הנבדקים על ידי קלינאי מאומן כדי להעריך תסמיני PTSD, כולל תדירותם וחומרתם. ה- CAPS מבדיל את עצמו מהערכות PTSD אחרות בכך שהוא יכול גם להעריך את האבחנה הנוכחית או בעבר של PTSD. ניתן לקבל גרסה עברית של השאלון כאן . פסיכותרפיה נתמכת MDMA לPTSD הינה ההתוויה הנחקרת ביותר בעולם המחקר הפסיכדלי בעשור האחרון והוגדרה כטיפול פורץ דרך ע"י ה- FDA. שאלון זה הינו כלי מרכזי בשלל המחקרים שבוצעו בתחום (ניתן להרחיב כאן).

• שאלון The Multidimensional Assessment for Interoceptive Awareness או MAIA הוא שאלון דיווח עצמי המודד את המודעות לאינטרוספקציה וכולל 32 פריטים המדורגים על סולם ליקרט מ 1-4. השאלון לא תורגם או תוקף בעברית וניתן לראות גרסה אנגלית שלו כאן. מחקר ניתוח גורמים שבחן כלי זה בקרב מדגם של מטפלי גוף-נפש כגון מורי יוגה או טאי צ'י מצא כי ישנם   8 תתי סולמות בשאלון:

  1. תשומת לב: הכולל מדדי נינוחות, מודעות לחוסר נוחות ותחושה גופנית טבעית (natural body sensation)
  2. אי הסחת דעת : נטייה לא להתעלם מתחושות כאב או אי נוחות
  3. אי דאגה: נטייה לאי דאגה או הצפה רגשית כאשר ישנו כאב או אי נעימות
  4. ויסות קשב: שמירה על קשב מתמשך לתחושות הגוף
  5. מודעות רגשית: מודעות לקשר שבין תחושות הגוף למצב הרגשי
  6. ויסות עצמי: היכולת לווסת סטרס פסיכולוגי בעזרת הפניית קשב לתחושות הגוף
  7. הקשבה לגוף: הקשבה פעילה לתחושות הגוף במטרה להגיע לתובנה
  8. אמון: התחושה כי הגוף בטוח וכי ניתן לסמוך עלו

במחקר רנדומלי-כפל סמיות שנערך באוכלוסייה בריאה ובחן מתן מינונים שונים של סלווינורים Salvinorin A) A) לעומת פלסבו נעשה שימוש בשאלון זה (Maqueda et al., 2015). תוצאות המחקר מצביעות כי קיימת אינטרקציה בין תנאי החומר (סלווינורים A/ פלסבו) למינון ( 0.25 ,0.50 ,1מ"ג) במדדי רגולציה קשבית ואמון. במבחני המשך נמצא כי מנה חזקה או בינונית של סלוונורים A הפחיתה את מדד הרגולציה הקשבית, זאת לעומת פלסבו או מנה חלשה של החומר. כאשר החוקרים בחנו את מדד האמון נמצא כי מתן מנה חלשה או בנונית העלתה את הציונים במדד, זאת בניגוד למנה חזקה או פלסבו. מסקנת החוקרים היא שסלווינורים A במינון בינוני או גדול מפחית את היכולת לשמור על קשב לתחושות הגוף (ותחושת הבעלות על הגוף ככלל). בנוסף, סלווינורים A במינון קל או בינוני תורם לתחושת הביטחון בגוף. בניגוד לכך סלווינורים A במינון גדול מפחית את תחושת הביטחון בגוף. מחקר זה מוסיף לידע על האפקט הדיסוציאטיבי של סלווינורים A.

מטלות קוגניטיביות

השימוש במטלות הוא כלי המחקר הבסיסי ביותר של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והנוירופסיכולוגיה. מטלות קוגניטיביות הן כלים המאפשרים מדידה מהימנה ותקפה של תפקודי חשיבה כגון: קשב, זיכרון, תפיסה חזותית-מרחבית, תפקודים ניהוליים, יצירתיות, יכולת שפתית ועוד.

בשדה המחקר הפסיכדלי ישנה חשיבות לשימוש במטלות קוגניטיביות ונוירופסיכולוגיות זאת על מנת לבחון ולאפיין את ההשפעות הנוירו-קוגניטיביות וההתנהגותיות של חומרים אלו. שינויים קוגניטיביים לאחר שימוש בחומרים פסיכדליים יכולים להתבטא בסגנון החשיבה, ביכולות העיבוד הרגשי, בתפקודים ניהוליים ועוד.

(ניתן לרכוש מטלות קוגניטיביות מהימנות אצל חברות רבות המתמחות בכך, למשל E-prime, כמו כן במידה ואתם חוקרים המעוניינים במטלה ספציפית ניתן לפנות אלינו)

•מטלת Nback: מטלת Nback היא אחת מפרדיגמות המחקר המקובלות ביותר בתחום זיכרון העבודה ומקושרת לאונה הקדם מצחית ולתפקודים ניהוליים. במטלה מופיע גירוי באופן רנדומלי וברצף (על גבי מסך מחשב). בהינתן גירוי-מטרה (אות, מילה או תמונה) על הנבדק להגיב במידה והוא מבחין בגירוי זהה לגירוי שהופיע N (מספר כלשהו שמשתנה) של צעדים קודם לכן (ניתן להוריד גרסה חינמית של המטלה כאן, לצרכי מחקר ניתן ליצור עמנו קשר). מחקרם של בוסו ושותפיו (Bouso et al., 2015) הראה כי נבדקים המשתמשים באיאואסקה תדיר (לפחות 50 פעמים בשנתיים האחרונות) הציגו ציונים טובים יותר במטלה זו, זאת לעומת נבדקי ביקורת.

•מטלת דילמת האסיר האיטרטיבית- מטלה אשר מודדת קבלת החלטות חברתית ושינויים במדדי אמון בזמן אינטראקציות חברתיות. בדילמת האסיר האיטרטיבית הנבדקים משחקים מול מחשב כאשר יאמר להם על פעם שהם מול שחקן היושב בחדר אחר. בפועל המחשב באופן מתוכנת מייצר שחקנים עם שמות שמתנהגים באופן מהימן, שאינו מהימן או אקראי. הנבדקים מתבקשים לבחור בכל סבב האם לשתף פעולה או להתחרות בשחקן מולם בחלוקת הנקודות. מטלת דילמת האסיר בנויה באופן כזה שעל מנת להגיע לתוצאה מיטבית לשני הצדדים עליהם לשתף פעולה בעוד הדרך המשתלמת לכל שחקן לבדו היא חוסר שיתוף פעולה (תמונה 1).

 

תמונה 1

 

במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי  MDMA  מגביר שיתוף פעולה, והפעלת אזורים חברתיים במוח בזמן סימולציה חברתית של דילמת האסיר. ניתן להרחיב על תוצאות מחקר זה בתקציר בעברית שהופיע בניוזלטר ינואר פברואר (לינק לידיעה).

• מטלת ויסקונסין (WCST (Wisconsin Card Sorting Test היא מטלה מקובלת לבחינת תפקודים ניהוליים בדגש על יכולת הסתגלות לשינוי כללים (למשל קונספטואליזציה, ויסות תגובה וגמישות מחשבתית). במהלך המבחן מוצגים לנבדק קלפים אותם הוא נדרש לסווג על פי כלל מסוים (למשל צבע או צורה) זאת בתוספת למשוב מצד הנסיין. בשלב מסוים הנסיין משנה את הכלל ועל הנבדק להציג גמישות מחשבתית ולמידה. במחקר שנערך על ילידים אמריקנים אשר השתמשו בפיוטה (Payote) לפחות 100 פעמים, נמצא כי אין הבדל בין קבוצת הביקורת לקבוצת המשתמשים במדדים קוגניטיביים רבים, כולל מטלת ויסקונסין. לעומת זאת באותו המחקר, בקבוצת ביקורת של אלכהוליסטים נמצאה ירידה מובהקת בביצועים במטלה זו (Halpern et al. 2005). (ניתן לצפות בגרסה חינמית של המטלה כאן וכאן, במידה ואתם חוקרים המעוניינים להשתמש במטלה ניתן לצור עמנו קשר)

• מטלת סטרופ (Stroop task) היא מטלה נוירופסיכולוגית מקובלת להערכת ביצועי קשב, ובפרט ניטור קשב ויכולת לאינהיביציה של מידע לא רלוונטי. בדומה למטלות אחרות אשר מודדות קשב גם מטלה זו נמצאה מקושרת לפעילות האונה הסינגולרית הקדמית והאונה הפרה-פרונטלית. במטלה זו, מוצגות לנבדק מילים שיש בהן חוסר הלימה בין הצבע שהמילה מייצגת לצבע שבו היא כתובה ועל הנבדק לשיים את המילה בזמן הקצר ביותר (תמונה 2).

תמונה 2

  קבוצת חוקרים בדקה תפקוד במטלה זו בקרב משתמשי איאואסקה מנוסים (קריטריון ההכללה היה שימוש באיאואסקה לפחות 15 שנה ולפחות פעמים בחודש) תוך השוואה לנבדקי ביקורת (Bouso et al., 2012). תוצאות המחקר מצביעות שמשתמשי איאואסקה מוציאים ציונים טובים יותר במדדים השונים של המטלה. אפקט זה נמצא גם שנה לאחר הערכות הראשוניות.

• מטלת (PCT (picture concept test  היא מטלה לבחינת חשיבה מתכנסת, יצירתיות וסגנון חשיבה קוגניטיבי. במהלך המטלה מוצגות לנבדק תמונות במטריצה (למשל, מתוך מבחן וכסלר) ועל הנבדק לאתר קשר בין התמונות בשורות השונות של המטריצה. במחקר שנערך לאחרונה ובחן השפעת איאואסקה על מטלה זו מצא כי מתן חד פעמי בסטינג טקסי שיפר ביצועי יצירתיות במטלה זו, אפקט זה נמשך לפחות 4 שבועות לאחר מכן. ניתן לראות בפרק השיטה את הפרמטרים הייחודיים בהם החוקרים השתמשו במטלה זו (Uthaug et al., 2018). בנוסף, במחקר תווית פתוחה (Open label trial) ראשוני אשר בחן השפעת מיקרו-מינון (מיקרודוזינג- Micro-Dosing) של פסילוסיבין על יצירתיות, מצא כי מיקרו-מינון משפר ביצועים בגרסה ממוחשבת של מטלה זו (Prochazkova et al., 2018).

• מטלת (CPT- AX (Continuous performance task היא מטלה קוגניטיבית ויזואלית הבוחנת יכולות קשביות ושליטה קוגניטיבית. המטלה דורשת מהנבדק להגיב בכול פעם כאשר מגיע גירויי מטרה (האות X לאחר האות A). לעומת זאת כאשר מגיע מסיח (למשל האות B לאחר האות X) על הנבדק לעכב את תגובתו. במחקר רנדומלי-עם כפל סמיות, פלסבו והצלבה בין מנות משתנות של s-ketamine מול DMT, נבחנה מטלה זו. תוצאות המחקר מצביעות כי בזמן השפעה של s-ketamin וDMT הביצועים במטלה זו נפגעים, זאת לעומת זמן הבסיס (לפני מתן התרופה). ניתן להרחיב בפרק הממצאים של המחקר בנוגע לתתי פרמטרים שנמצאו. (במידה ואתם חוקרים אשר מעוניינים להשתמש במטלה ניתן ליצור עמנו קשר). ישנם מחקרים רבים נוספים המדגימים כיצד קטמין פוגע ביכולות קוגניטיביות בזמן השימוש ואף לאחריו בשימוש כרוני לא טיפולי.

מטלת  (The motor praxis task) או  mpraxis היא מטלה קוגניטיבית ממוחשבת אשר פותחה על מנת למדוד יכולות פסיכו-מוטוריות. בזמן המטלה על הנבדק ללחוץ על העכבר כאשר מוצג גירויי מטרה. גירויי המטרה הם צורות המשנות את מיקומם במרחב לאחר לחיצה, על הנבדק לזהות את מיקום הגירוי הבא וכך הלאה. בנוסף, המטרה הופכת לקטנה יותר לאחר כל לחיצה מה שמעלה את העומס הקוגניטיבי במהלך המטלה. במחקר עם כפל סמיות ופלסבו שנערך לאחרונה נבדק פרופיל השינוי הקוגניטיבי בין מתן פסילוסיבין, DXM Dextromethorphan)) ופלסבו (Barrett et al., 2018). תוצאות המחקר מצביעות על האטה פסיכו-מוטורית  במטלת mpraxis בקבוצת הנבדקים אשר קיבלה פסילוסיבין (10/20/30 מ"ג לק"ג) או DXM זאת לעומת פלסבו. לא נמצא הבדל בדיוק הביצועים בין הקבוצות.

• (Multifaceted Empathy Test) או MET היא מטלה קוגניטיבית ממוחשבת המודדת ומבדילה בין אמפטיה קוגניטיבית לאמפטיה רגשית. במהלך המטלה מוצגות לנבדק 40 תמונות של אנשים הנמצאים במצב טעון רגשית ועל הנבדק לזהות מתוך מספר אפשרויות נתונות את הרגש בו נמצא האדם המוצג בתמונה, כמו כן הנבדק מתבקש לדרג על סולם ליקרט עד כמה הוא חש הזדהות רגשית עם האדם המוצג בתמונה (תמונה 3).

 

תמונה 3: א. מדד אמפטיה קוגניטיבית- על הנבדק לסמן מתוך 4 אפשרויות איזה רגש האדם שבתמונה חש ב. מדד אמפטיה רגשית-על הנבדק לדרג על סולם ליקרט מ1-9 עד כמה מזדהה עם האדם שבתמונה.

 

במחקר שנערך לאחרונה ובחן דפוסים רגשיים-חברתיים של משתמשי MDMA לצורך בילוי, נעשה שימוש במטלה זו (Carlyle  et al., 2019). במחקר זה נעשתה השוואה בין משתמשי MDMA משתמשי אלכוהול ומשתמשים בסמים אחרים אשר אינם משתמשים בMDMA. תוצאות המחקר מצביעות כי משתמשי MDMA  מקבלים ציונים גבוהים יותר במדדי אמפטיה קוגניטיבית לעומת נבדקים המשתמשים בסמים אחרים. עם זאת, לא נמצא הבדל בין קבוצת משתמשי הMDMA לקבוצת המשתמשים באלכוהול במדדים אלו. בנוסף לא נמצא הבדל בין הקבוצות במדדים של אמפטיה רגשית.

• מטלת מגדל לונדון (TOL-Tower of london task) היא מטלה מקובלת למדידת מרכיבים שונים של פוקנציות ניהוליות למשל תכנון, אינהיביציה אימפולסיביות וזיכרון עבודה. במטלה זו מוצגים לנבדקים לוח עם שלושה יתדות בגדלים שונים ועליהן ניתן לסדר חרוזים בצבעים שונים. הנבדק צריך להזיז חרוזים על פי ציור המופיע על כרטיס, במינימום צעדים. על פי החוקים ניתן בכל פעם להזיז רק חרוז אחד ולהשחיל על יתד. זמן התכנון ומספר הבעיות שנפתרו במינימום תזוזות נרשמים. במחקר אשר בחן את האפקט האקוטי (בזמן השפעה) של איאואסקה על מדדים נוירו-קוגניטיביים, בקרב משתמשים מנוסים אל מול משתמשים מזדמנים, נעשה שימוש במטלה זו (Bouso et al ., 2013). תוצאות המחקר מצביעות כי מתן אקוטי של איאואסקה פגע בביצועי מטלת TOL רק בקבוצת המשתמשים המזדמנים, לעומת זאת בקרב המשתמשים המנוסים הציונים במטלה לא השתנו מתקופת קוו הבסיס. בנוסף, בכול המדגם, ירידה בביצועים במטלת TOL נמצאה בקשר שלילי עם משך השימוש באיאואסקה.

כלי ניתוח דימות ורישום פעילות מוחית

EEG: אלקטרו-אנצפלוגרם (Electroencephalogram) הוא רשם לפעילות מוחית וכלי מחקר מקובל. בשדה הקליני והמחקרי ל-EEG תפקידים רבים כמו גם בשדה המחקר הפסיכדלי. מבחינה אופרציונלית, רישום הפעילות החשמלית ב- EEG נעשית על ידי אלקטרודות המונחות על גבי הקרקפת אשר מקליטות בזמן אמת את סכום הפעילות החשמלית-מוחית של רשתות הנוירונים שמתחתיהן. כאשר מקליטים בבני אדם EEG במצב מנוחה, הפעילות המוחית מוגדרת כספונטנית וניתן לכמת אותה (qEEG). במידה והפעילות היא תוצר של גירוי, הפעילות המוחית מוגדרת כפוטנציאל תלוי מאורע  –  ERP) Event-related potential)  או כשינויים בעוצמות גלי המוח (ERS/ERD). (ניתן להוריד אלגוריתמים ופונקציות חינמיות לניתוח נתוני EEG -יש צורך בתוכנת MATLAB. אתרים המציעים אפשרויות אלו ניתן למצוא כאן וכאן )

• (MMN (Mismatch Negativity הוא מדד לפעילות מוחית תפקודית מסוג Event related potential – ERP ומשקף מערכת מוחית לאיתור שינויים אקוסטיים. גל ה-MMN הוא גל תלוי מאורע לשינוי אודיטורי (בעקבות שינוי במימד צליל; למשל גובה הצליל) והוא מופיע בסביבות 120 אלפיות השנייה לאחר זיהוי צליל חריג. לדוגמא, הוא יופיע לאחר שנבדק נחשף לצליל בולט ברקע הצלילים הנשמעים (למשל צליל המהווה 30% מסך כל הצלילים) לעומת צליל קבוע שאנו מתבלט (למשל 70% מסך כל הצלילים). גל ה-MMN משקף פעילות של קידוד קדם-קשבי במערכת העיבוד האודיטורית ומקושר לתפקודים קוגניטיביים ניהוליים. מחקרם של ( Heekeren, Daumann, & Neukirch, 2008) השווה בין מתן s-ketamine וDMT לנבדקים, זאת במטרה לבחון מודלים תאורטיים וביולוגים של פסיכוזה (מודל הNMDA ומודל 5H2A ) במחקר הרנדומלי-כפל סמיות עם פלסבו והצלבה, נבדק גל הMMN של הנבדקים תחת השפעת החומר במינונים שונים. תוצאות המחקר מצביעות על הפחתה בגל ה-MMN בזמן השימוש בDMT וS-ketamine, עם זאת ההשפעה של s-ketamine על MMN הייתה בולטת יותר. בנוסף מבחינה טופוגרפית, S-ketamine השפיע על MMN פרונטלי זאת לעומת DMT.

• N1 הוא מדד לפעילות מוחית תפקודית מסוג ERP. גל ה N1-מתרחש בעקבות שמיעה של צליל חדש ומשקף עיבוד שמיעתי ברמת הקורטקס האודיטורי הראשוני. במחקר אשר הוצג בפסקה הקודמת נבדק גם מדד הN1. המחקר מצא כי DMT יצר הפחתה בשליליות האמפליטודה של N1 זאת לעומת s-ketamine. כמו כן, דווקא מתן DMT במינון נמוך יצר הקטנה רבה יותר באמפליטודת הN1.

החוקרים סבורים כי השוני באמפליטודת ה- N1 וMMN כתוצאה משמוש s-ketamine או DMT מצביע על דיסוציאציה מנגנונית אשר יכולה לשפוך אור על מודלים של סכיזופרניה, תסמינים שלילים וחיובים, והקשר לקולטני NMDA וסרטונין ( ניתן להרחיב במאמר).

• qEEG הוא מדד קואנטטיבי של פעילות מוחית אלקטרו-פיזיולוגית. השימוש בqEEG נפוץ במחקר מכיוון שהוא פשוט ליישום, בלתי פולשני ויכול לשפוך אור על תהליכים מוחיים בזמן אמת. מחקר רנדומלי- פלסבו עם כפל סמיות של ריבא ושתופו בחן מדדי qEEG (בערות עם עיניים סגורות) לפני, בזמן ולאחר מתן איאואסקה בתנאים מבוקרים (Riba et al., 2002). ממצאי המחקר מצביעים כי נמצא הבדל בין איאואסקה ופלסבו מבחינת פעילות גלי מוח, מתן איאואסקה הפחית עוצמה אבסלוטית (Absolute power) בכול טווחי האוסילציות ובאופן בולט יותר בטווח התטא (4-8Hz). ירידה בעוצמה יחסית (Relative power) נראתה בטווח הדלתא (1-4Hz) והטתא. כמו כן נראתה עליה בטווח הבטא, ובאופן בולט יותר בטווח הבטא המהיר (20-30Hz). ממצאים אלו מצביעים על שינויים בתקשורת התוך מוחית בזמן השפעת איאואסקה (ניתן להרחיב על איאואסקה ופעילות אוסילטורית במחקר המצורף כאן, פירוט על כלי המחקר במאמר הנ"ל יתווספו לאתר בהמשך )

מקורות

  • Addy, P. H. (2012). Acute and post-acute behavioral and psychological effects of salvinorin A in humans. Psychopharmacology, 195–204. https://doi.org/10.1007/s00213-011-2470-6
  • Bouso, J., Palhano-Fontes, F., Barreto, D., Onias, H., Andrade, K. C., Novaes, M. M., … Araújo, D. B. (2015). Long-term use of psychedelic drugs is associated with differences in brain structure and personality in humans. Eur Neuropsychopharmacol., 483–492. https://doi.org/10.1017/S0033291718001356
  • Fábregas, J. M., Cesar, P., Barbosa, R., & Alcázar-córcoles, M. Á. (2010). Assessment of addiction severity among ritual users of ayahuasca, (February 2018). https://doi.org/10.1016/j.drugalcdep.2010.03.024
  • Halpern, J. H., Sherwood, A. R., Hudson, J. I., Yurgelun-todd, D., & Jr, H. G. P. (2005). Peyote Use Among Native Americans. https://doi.org/10.1016/j.biopsych.2005.06.038
  • Heekeren, K., Daumann, J., & Neukirch, A. (2008). Mismatch negativity generation in the human 5HT 2A agonist and NMDA antagonist model of psychosis, 300, 77–88. https://doi.org/10.1007/s00213-008-1129-4
  • Jansen, K. L. (1997). The ketamine model of the near-death experience: A central role for the N-methyl-D-aspartate receptor. Journal of Near-Death Studies, 16(1), 5-26.
  • Mckay, C. R., Halberstadt, A. L., & Greer, G. R. (2011). Pilot Study of Psilocybin Treatment for Anxiety in Patients With Advanced-Stage Cancer. ARCH GEN PSYCHIATRY, 68(1), 71–78. https://doi.org/10.1001/archgenpsychiatry.2010.116
  • Palhano-fontes, F., Barreto, D., Onias, H., Andrade, K. C., Novaes, M. M., Pessoa, J. A., … Araújo, D. B. (2018). Rapid antidepressant effects of the psychedelic ayahuasca in treatment-resistant depression : a randomized placebo-controlled trial. Psychological Medicine, 1–9.
  • Prochazkova, L., Lippelt, D. P., Colzato, L. S., Kuchar, M., Sjoerds, Z., & Hommel, B. (2018). Exploring the effect of microdosing psychedelics on creativity in an open-label natural setting, 3401–3413.
  • Riba, J., Anderer, P., Morte, A., Urbano, G., & Jane, F. (2002). Topographic pharmaco-EEG mapping of the effects of the South American psychoactive beverage ayahuasca in healthy volunteers. Clinical Neurophysiology, (February), 613–628.
  • Ross, S., Bossis, A., Guss, J., Agin-Liebes, G., Malone, T., Cohen, B., … Schmidt, B. L. (2016). Rapid and sustained symptom reduction following psilocybin treatment for anxiety and depression in patients with life-threatening cancer: A randomized controlled trial. Journal of Psychopharmacology, 30(12), 1165–1180. https://doi.org/10.1177/0269881116675512
  • Scheidegger, M., Walter, M., Lehmann, M., Metzger, C., & Grimm, S. (2012). Ketamine Decreases Resting State Functional Network Connectivity in Healthy Subjects : Implications for Antidepressant Drug Action. PLoS ONE, 7(9), 1–9. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0044799
  • Schmid, Y., & Liechti, M. E. (2017). Long-lasting subjective effects of LSD in normal subjects. https://doi.org/10.1007/s00213-017-4733-3
  • Timmermann, C., Roseman, L., Williams, L., Erritzoe, D., Martial, C., Cassol, H., … Carhart-harris, R. (2018). DMT Models the Near-Death Experience. Frontiers in Psychology, 9(August), 1–12. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.01424
  • Uthaug, M. V, Oorsouw, K., Kuypers, K. P. C., Boxtel, M., Broers, N. J., Mason, N. L., … Ramaekers, J. G. (2018). Sub-acute and long-term effects of ayahuasca on affect and cognitive thinking style and their association with ego dissolution Sub-acute and long-term effects of ayahuasca on affect and cognitive thinking style and their association with ego dissolution. Psychopharmacology, (August). https://doi.org/10.1007/s00213-018-4988-3
  •  Barrett, F., Carbonaro, T. M., Hurwitz, E., Johnson, M. W., & Griffiths, R. R. (2018). Double-blind comparison of the two hallucinogens psilocybin and dextromethorphan : effects on cognition. Psychopharmacology, 235(10).
  • Bouso, C., Arau, W. S., Barbosa, R., Miguel, A., Ce, P., & Riba, J. (2012). Personality , Psychopathology , Life Attitudes and Neuropsychological Performance among Ritual Users of Ayahuasca : A Longitudinal Study. Psychopharmacology, 7(8). https://doi.org/10.1371/journal.pone.0042421
  • Bouso, J. C., Fábregas, J. M., Antonijoan, R. M., Rodríguez-fornells, A., & Riba, J. (2013). Acute effects of ayahuasca on neuropsychological performance : differences in executive function between experienced and occasional users. Psychopharmacology. https://doi.org/10.1007/s00213-013-3167-9
  • Carlyle, M., Stevens, T., Fawaz, L., Marsh, B., Kosmider, S., & Morgan, C. J. A. (2019). Greater empathy in MDMA users. Journal of Psychopharmacology. https://doi.org/10.1177/0269881119826594
  • Davis, A. K., So, S., Lancelotta, R., Barsuglia, J. P., Roland, R., & Davis, A. K. (2019). 5-methoxy-N,N-dimethyltryptamine (5-MeO-DMT) used in a naturalistic group setting is associated with unintended improvements in depression and anxiety. The American Journal of Drug and Alcohol Abuse, 45(2), 161–169. https://doi.org/10.1080/00952990.2018.1545024
  • Maqueda, A. E., Valle, M., Addy, P. H., Antonijoan, R. M., & Coimbra, J. (2015). Salvinorin-A Induces Intense Dissociative Effects , Blocking External Sensory Perception and Modulating Interoception and Sense of Body Ownership in Humans. International Journal of Neuropsychopharmacology, (January). https://doi.org/10.1093/ijnp/pyv065
  • Móró, L., Simon, K., M, I. B., Rácz, J., Móró, L., Simon, K., … Rácz, J. (2011). Voice of the Psychonauts : Coping , Life Purpose , and Spirituality in Psychedelic Drug Users. Journal of Psychoactive Drugs ISSN:, 1072. https://doi.org/10.1080/02791072.2011.605661
  • Vince, P., & Stevenson, R. J. (2019). A systematic study of microdosing psychedelics. PLoS ONE, 14(2), 1–26.

     

יונתן דוד - פסיכולוג

יונתן דוד הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית וחוקר בתחום האלקטרו-פיזיולוגיה. בימים אלו יונתן עובד במעבדה לנוירו-קוגניציה ואלקטרו-פיזיולוגיה במרכז הרפואי הרצוג, ירושלים. תחומי המחקר העיקריים שלו הם גרייה מוחית ישירה חוצה גולגולת (TDCS), רישום פעילות מוחית באלקטרו-אנצפלוגרם (EEG), ליקויי מודעות (VS, MCS) ואוכלוסיות בריאות הנפש. במקביל, יונתן מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית בעמותת שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים (שק"ל).

סגירת תפריט