רקע

רקע

אל.אס.די – חומצה ליסרגית דיאתילאמידית, (באנגלית: LSD – Lysergic acid diethylamide) סונטז לראשונה ע"י אלברט הופמן בשנת 1938, אך רק בשנת 1943 נחשף  הופמן לראשונה לתכוניתיו הפסיכו-אקטיביות, לאחר שבטעות נספגה כמות לא ידועה מהחומר דרך עור ידיו. בשנת 1947 תוארו לראשונה השפעותיו כמחקות פסיכוזה זמנית (פסיכומימטיות – “model psychosis”) ובשנים 1949-1966 הוא ניתן לפסיכאטרים וחוקרים 'על מנת להעניק תובנות על עולמם של פגועי הנפש'.

במהלך שנות ה-50 וה-60 בוצעו מחקרים באל.אס.די ובפסיכותרפיה נתמכת-אל.אס.די כטיפול בחרדה בהקשר של סרטן סופני, אלכוהוליזם, התמכרות לאופייטים ודכאון. תכוניותיו הפרמקולוגיות והטיפוליות של אל.אס.די נחקרו רבות ויותר מ-1000 מחקרים מדעיים פורסמו בנושא, אם כי רובם בסטנדרטים מחקריים ירודים ביחס לנדרש היום בתחום הקליני.

בשנות ה-70 המוקדמות המחקר הקליני באל.אס.די נעצר כמעט לחלוטין עקב הוצאתו מחוץ לחוק בארה"ב ולאחר מכן במקומות אחרים בעולם, כתוצאה מלחצים פוליטיים, לאחר תפוצתו הנרחבת והבלתי מבוקרת של אל.אס.די כ"סם רחוב".

בישראל, בדומה לארה"ב, אל.אס.די היה בשימוש בקליניקה ומחוץ לה עד תחילת שנות ה-70. אל.אס.די השפיע על אמנים רבים במוזיקה, בספרות ובשירה הישראלית, ביניהם המשוררת יונה וולך אשר עברה טיפול באל.אס.די כאשר הייתה מאושפזת בבית החולים הפסיכיאטרי בטלביה שבירושלים בשנות ה-60 והסופר יחיאל די-נור (ק. צטניק) אשר עבר טיפול באל.אס.די בהולנד בשנות ה-70 שריפא אותו, על פי עדותו, מזוועות אושוויץ שפקדו אותו מדי יום יותר מ-40 שנה מאז שוחרר מאושוויץ.

הטיפול בק. צטניק התבצע כחלק מפרוטוקול טיפולי שפיתח פרופסור יאן באסטיאן באוניברסיטת ליידן בהולנד לטיפול בניצולי שואה ובתסמיניהם הפוסט טראומטיים, אותם הגדיר כ"תסמונת מחנה הריכוז".

מתחילת שנות ה2000 המחקר באל.אס.די החל להתחדש לאטו, בשנים האחרונות הוא צובר תאוצה, כאשר ממצאים חדשים ממחקר מודרניים בבני-אדם, החלו להתפרסם משנת 2014 ואילך.

השפעה

השפעה

מאז תחילת המחקר באל.אס.די נעשה ניסיון לאפיין את הסימנים והסימפטומים המופיעים בהשפעתו. בניגוד לחומרים פסיכואקטיבים אחרים האיפיון התברר כמורכב במיוחד עקב מגוון רחב ומשתנה של סימנים וסיפטומים המופיעים בשדה התפיסתי, ריגשי, פיזיולוגי וקוגניטבי וקשורים בקשר הדוק הן לסביבה ולהקשר הסביבתי בו נלקח החומר והן למשתמש ומצבו הנפשי.

בין החוויות הסובייקטיביות הנפוצות: הרגשת אחדות עם היקום, הרגשה של ראייה אובייקטיבית של העצמי או הרגשה של שתיי זהויות, שינוי בתפיסת העצמי ובתפיסת הגוף, שינויים בתפיסה של זמן ומרחב, הגברה של הקליטה הסנסורית, שינויים בחשיבה ובהבנה לכדי הרגשה של תובנות רוחניות או פילוסופית, מנעד גדול יותר של רגשות עם שינויים מהירים, רגישות מוגברות לרגשות האחר, ושינויים פסיכוטים הכוללים אילוזיות והזיות, מחשבות שווא של יחס, השפעה, רדיפה וגדלות, הפרעות בחשיבה, עיוותים תפיסתיים וחרדה מוגברת.

שינויים פיזיולוגיים נפוצים כוללים: עלייה מתונה בל"ד, קצב לב, טמפ' גוף וגודל אישון, עלייה חדה ברמות קורטיזול, ועלייה ברמות פרולקטין, אוקסיטוצין ואדרנלין.

שינויים נוספים: פגיעה ביכולת לזהות פרצופים המביעים עצב או פחד ופגיעה ביכולת לזהות רגשות מורכבים על אף אמפתיה ריגשית מוגברת.

מנגנון פעולה

מנגנון פעולה

אל.אס.די הוא הלוצינגן סרטונרגי, מהמשפחה הכימית של הטריפטמינים.  אל.אס.די הינו אגוניסט למספר רצפטורים סרוטנרגים (5HT1A, 5HT2A, 5HT2C), לרצפטור הדופמינרגי D2 ולרצפטור האדרנרגי α2. ובצורה פחות פוטנטית לרצפטור האדרנגי α1 ולרצפטורים D1  ו D3.

ההשפעה הפסיכואטיבית של אל.אס.די כפי הנראה נובעת בצורה דומיננטית מהיקשרותו לרצפטורים מסוג 5HT2A שכן השפעתו הפסיכואקטיבית בבני אדם יכולה להיחסם ע"י טיפול באנטגוניטסטים לרצפטורים מסוג זה לפני מתן אל.אס.די, אל.אס.די נקשר באפיניות גבוהה יותר לרצפטור זה מהלוצינוגנים סרוטנרגים אחרים כגון פסילוסיבין, מסקלין וDMT.

למרות האמור לעיל, רצף התגובות אשר מתווך את השפעתו של אל.אס.די לאחר היקשרותו לרצפטור זה טרם זוהה במלואו ונותר כמטרה למחקר עתידי, בהסתכלות מקרו על הפעילות מוחית מאפיין עיקרי במנגנון הפעולה של אל.אס.די הוא הפעלה מוגברת של פעילות גולטמרגית בקורטקס הפרונטלי והפרה-פרונטלי. מאפיינים נוספים הם ירידה בקישוריות ובפעילות במערכת ברירת-המחדל (DMN- Default Mode Network), והגברה של הקישוריות הגלובלית במערכת העצבים המרכזית.

ממצאים אלה וממצאים נוספים הובילו לפרדיגמה חדשה המתהווה המסבירה את פעולתם התרפיוטית של אגוניסטים סרטונרגים לרצפטורי 5HT2A על פיה: לאחר מתן חומרים פסיכדלים קיימת דיסאינטגרציה בקישוריות של רשתות מקומיות במוח והגברה של קישוריות גלובלית. 

במצב זה נוצרים שיבושים וניתוקים בקישורים שבמרכזי קישור (hubs) של הרשתות המקומיות (שמהוות חלק מהDMN) אשר חשודים כאחראים להפרעות פסיכאטריות רבות

שיבושים וניתוקים אלה נגרמים עקב הופעה של מערכת קישורית חזקה ופונקציונלית בעלת מבנה טופולוגי אחר, אשר משתמשת בקישורים ארוכי-טווח. אז, לאחר התפוגגות השפעת החומרים הפסיכדלים, אותם קישורים שבמרכזי הקישור המקומיים יכולים להתחבר חזרה בצורה שונה (או באופן ספוקלטיבי 'בריאה' יותר) בהעדר הגורם הפתולוגי אשר הוביל לכשל הראשוני במרכזי הקישור.       

בטיחות, רעילות ותופעות לוואי

בטיחות, רעילות ותופעות לוואי

אל.אס.די נחשב לחומר בעל בטיחות גבוהה באופן יחסי לתרופות וחומרים פסיכואקטיבים אחרים.
השפעתו האקוטית עלולה לגרום חרדה מוגברת, דופק מואץ, עלייה מתונה בל"ד והרחבת אישונים, תופעות לוואי אשר יכולות להמשך בין 10 ל 24 שעות לאחר הלקיחה הן קושי בריכוז, כאב ראש, סחרחורות, ירידה בתאבון, יובש פה, בחילה, הקאות, חוסר שיווי משקל ועייפות. כאבי ראש ועייפות יכולים להמשך עד כ72 שעות.
לא ידועה על טוקסיות פיזיולוגית לאל.אס.די במינונים הרלוונטים להשפעות פסיכואקטיביות נדרשות. עם זאת, ייתכנו סיכונים נפשיים במיוחד במצבים בהם החומר נלקח בסביבה לא מתאימה (ר' סט וסטינג). חשוב לציין שחומרים הנמכרים בצורה בלתי חוקית כאל.אס.די עלולים להכיל תרכובות כימיות אחרות.

תופעת לוואי אחת אליה יש לתת את הדעת היא הפרעת תפיסה מתמשכת הלוצינוגנית (hallucinogen persisting perception disorder – HPPD), תופעה זו מוגדרת כחזרה אפיזודית קצרת מועד (שניות עד דקות אחדות) של אלמנטים הקשורים לחוויות קודמות עם סמים הלוצינוגנים ללא נטילה של חומר, תופעת לוואי זאת נחשבת נדירה ומתועדת עד כה רק במקרים של שימוש לא קליני ו/ או במטופלים עם הפרעות חרדה. לרב תופעה זה תעלם לאחר מספר חודשים עד שנה. על אף האמור לעיל, השכיחות והרלוונטיות הקלינית של HPPD אינן ברורות בשלב זה ודרוש מחקר נוסף.

מחקר ושימוש קליני

מחקר ושימוש קליני

נבדקים בריאים

במסגרת הרנסנס במחקר הפסיכדלי אשר מתחדש בשנים האחרונות נעשו 5 מחקרים בנבדקים בריאים בבזל, לונדון וציריך עם כמות מצטברת של 95 נבדקים. כל 5 המחקרים היו מחקרי cross-over design עם השוואה לפלסבו, במחקרים ניתנה כמויות שנעה בין  IV µg 40-80 לבין 100-200 µg PO.

בעוד שביותר מבחצי מהנבדקים היו בין השאר גם חוויות שדורגו כשליליות במתן של µg 200, הדירוג הסובייקטיבי המומצע של אל.אס.די במחקרים אלה היה בצורה שולטת ביותר כחיובי, וכ"סם טוב". ההשפעות העיקריות היו של השריית מצב אושר, סינסתזיה אודיו-ויזואלית, שינויים במשמעות של התפיסה והרגשה של חוסר מציאות וחוסר עצמיות (חוסר תחושת עצמי) שנתפסו כחיוביות (לקריאה נוספת על תוצאות המחקרים וההשפעה הפיזיולוגית והפסיכו-פיזיולוגית שנמצאה ר' עמוד קישורים למאמרים).

אוכלוסיות קליניות

משנותיו המוקדמות של המחקר באל.אס.די הצטברו עדויות רבות להיותו טיפול אפקטיבי אפשרי בחרדות ובדכאון. והניסויים הראשונים בפסיכותרפיה נתמכת-אל.אס.די. נעשו במטופלים עם חרדה וסרטן סופני אך התיעוד המתולוגי של מחקרים ישנים אלה היה לוקה בחסר ויש צורך ברפליקציה עדכנית של הממצאים.

נמצאו עדויות לכך שמתן מנה אחת או מס' מנות בודדות של אל.אס.די הוא טיפול יעיל יותר לכאבי-ראש מצרריים מתרופות קונבציונאליות אחרות, אך לא נעשו מחקרים קליניים אקראיים-מבוקרים עם השוואה לפלסבו (RCT).

מחקרים רבים הצביעו על היעילות הגבוהה של אל.אס.די כטיפול בהפרעות התמכרות לאלכוהול.

המחקר המודרני במטופלים מונה מחקר אחד בלבד של שימוש בפיסכותרפיה נתמכת-אל.אס.די לטיפול בחרדה במטופלים עם מחלות סופניות שנעשה בשוויץ, במחקר לא נצפו תופעות לוואי שליליות ארוכות טווח ונצפה שיפור משמעותי אצל קבוצת המטופלים הן במדדי חרדה והן במדדי איכות חיים, אם זאת המחקר נעשה על 11 מטופלים כאשר קבוצת הפלסבו מנתה רק 3 מטופלים (לעומת 8 בקבוצת הטיפול) ולכן הייתה קטנה מדי להשוואה סטטיסטית בין הקבוצות. הפלסבו שבו נעשה שימוש היה אל.אס.די ברמה סאב-תרפיוטית (20 µg לעומת מנה תרפיוטית של 200 µg בקבוצת הטיפול).

מתן של אל.אס.די בצורה חוקית כחלק מטיפול פסיכותרפי נתמך-אל.אס.די מאושר כיום לכמות מצומצמת מאד של מטופלים בשוויץ כטיפול חסד, ומאושר לפי בחינה של כל מקרה ע"י משרד הבריאות הפדרלי של שוויץ.

רגולציה

כיום, מלבד שוויץ (ר' "מחקר ושימוש קליני") כיום, לא קיימת בעולם התוויה טיפולית רשמית לטיפול בעזרת אל.אס.די. האישור המחקרי נבחן ונקבע ע"י כל מדינה בנפרד. בארץ לא התבצעו או מתבצעים מחקרים קליניים בבני אדם (בריאים ו/ או מטופלים) באופן רשמי ומתועד, אך מעולם לא נקבעה מדיניות רשמית בנוגע לאישור מחקרים בתחום.
מטרות העמותה

מטרת העמותה

לקדם מחקר קליני איכותי ואמין בנוגע להשפעותיו התרפויטיות של אל.אס.די ויעילותה של פסיכותרפיה נתמכת אל.אס.די לטיפול במצבי חרדה, דכאון, התמכרוית והפרעות פסיכיאטריות נוספות ולפעול למען רגולציה בתחום הטיפולי בהתאם לאמת המדעית העדכנית.

סגירת תפריט